הסטארט-אפים הרזים הם הטרנד החם של עולם ההיי-טק. הגורו של השיטה הוא אריק ריס, שפירסם ב-2011 את הספר "The Lean Startup" ("הסטארט-אפ הרזה"), שנהפך לרב מכר שנמכר ביותר מ-90 אלף עותקים. פילוסופיית הסטארט-אפ הרזה גורסת כי ניתן לבנות חברות עם יעילות-הון גבוהה באמצעות היענות והקשבה לדרישות הלקוחות, מה שמאפשר לקצר את זמן הפיתוח ולחסוך משאבים.
"רזה אין פירושו להיות קמצן, אלא להיות יתר יעיל, ועדיין לעשות דברים גדולים",
דרו יוסטון, מייסד חברת האחסון בענן דרופבוקס, שאימצה גישה זו בראשית דרכה, סיפר כי אחרי שקרא את הספר של ריס, החברה התחילה להזרים פיצ'רים חדשים ברגע שהיו מוכנים, במקום להמתין ולהשיק מוצר שלם. דוגמה נוספת לסטארט-אפ שנשאר קטן הוא אינסטגרם, שהעסיק 13 עובדים בלבד, ונמכר השנה לפייסבוק במיליארד דולר. החברה, שפיתחה אפליקציית שיתוף תמונות לאייפונים, הקשיבה לצורכי המשתמשים ורק לאחר מכן פנתה לפיתוח המוצר לאנדרואיד.
היזמים הישראלים נקטו תמיד פרקטיקות המאפיינות את הסטארט-אפ הרזה – ריצה מהירה קדימה ושינוי כיוון בעת הצורך. ואולם רק בחצי השנה האחרונה רואים יזמים שאימצו את הגישה באופן נרחב. "הסטארט-אפ הרזה אומר שבכל שלב צריך לנסות להגדיר מה הדבר המשמעותי ביותר שאתה לא יודע, או מה הסיכון הגדול ביותר לקיומה של החברה, ואיך ניתן להפחית אותו באמצעות תקשורת עם לקוחות.
בשנים האחרונות הובילו שינויים טכנולוגיים, מימוניים וניהוליים לשינוי הגישה של הסטארט-אפים. אחד המשמעותיים שבהם הוא התכווצות מקורות המימון הזמינים לסטארט-אפים בראשית דרכם לאחר שקרנות ההון סיכון צמצמו את השקעותיהן בשלבי סיד. "פעם היה ברור לגמרי שכשאתה מקבל כסף מקרנות הון סיכון, אתה הולך ושוכר משרדים בהרצליה פיתוח או בתל אביב, היה ברור שסטארט-אפ נראה כמו סניף של בנק ושהכל מתוקתק עד הסוף. כיום החבר'ה מחפשים את המינימום. המיקום פחות חשוב. אוספים רהיטים מחברים, מסתכלים על כל אגורה. שומרים את העיקר כדי להביא אנשים טובים, כי מבינים שמשרד יפה לא מקדם את המוצר",
לשינויים תרמו גם שינויים טכנולוגיים שהופכים את חיי המפתחים לקלים יותר. "כיום כבר לא צריך להמציא הכל מחדש, בעיקר בזכות אלמנטים של קוד פתוח, וקל יותר לעשות אינטגרציה עם חלקים בתוכנה שלא אתה פיתחת. לא מוכרחים לקחת עובד בשביל כל דבר, אפשר לעשות מיקור חוץ, למשל, להפיכת אפליקציית אנדרואיד לאפליקציית אייפון". המעבר למחשוב ענן חוסך לחברות הוצאות על שרתים גדולים. "לא צריך להשקיע עשרות אלפי דולרים מראש כדי להקים חדר מחשבים מטורף. הכל יותר מודולורי מבעבר, והתשתיות שעליהן יושבות החברות פשוטות וזולות יותר", הוא מוסיף.
שינוי נוסף הוא התרבותם של חללי עבודה משותפים, חממות ותוכניות האצה לסטארט-אפים, המאפשרים להם לקבל משרדים במחיר מוזל ולחסוך בהוצאות מינהליות. המסגרות האלה גם מאפשרות ליזמים להתייעץ אלה עם אלה בנוגע למוצר, ולקבל חוות דעת נוספת.
"אם כבר להיכשל, אז מהר ובזול"
היציאה המוקדמת לשוק מאפשרת לחברות להגיע להכנסות בשלב מוקדם יותר מבעבר, ולהידרש פחות לגיוס הון חיצוני. "הכסף מהמכירות נכנס למאזן, אז החברה מגיעה לבשלות בשלבים מוקדמים יותר ולא נבנית רק מכספי משקיעים. אנחנו מכירים הרבה דוגמאות לחברות שהתחילו ליהנות מהכנסות, וכך היזמים מדוללים פחות", אומר טימור.
בחירה במודל רזה גם מאפשרת ליזמים להקפיץ את שווי החברות ולשפר את מעמדם מול המשקיעים. לטענת שוחט, סטארט-אפים שמתקשרים עם הלקוחות ועם השוק בשלב מוקדם, מורידים את רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה. "בפייס עשינו דה-ריסקינג כמעט מלא לטכנולוגיה לפני שגייסנו כסף חיצוני", אומר שוחט, "ולפני שגייסנו סכום גדול יותר הוכחנו שיש דרישה למוצר, וכך העלינו את שווי החברה ויצרנו תחרות בין המשקיעים. אם נכשלים, מוטב להיכשל מהר ובזול".